כמו לוצ'אנו פאברוטי כבר לא אוכל להישמע. אז מה בכל זאת אפשר לעשות? לפתח ולחזק את הקול, לגייס את כוחות הנפש לקראת הדיבור והשירה, וללמוד כמה טכניקות שימושיות. תחומים אלו נקראים בין היתר paralanguage או vocalics והם יושבים תחת המטריה של meta-communication. יש גם פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, פסיכולינגוויסטיקה ועוד כמה מילים מפוצצות בעולם המחקר הזה.
ניסוי שקראתי עליו פעם: שורה ארוכה של אנשים נכנסים בזה אחר זו לראיונות עבודה. מבעד לזכוכית יושבים צופים שרואים אך אינם שומעים את הראיון. מסתבר, שהצופים ידעו לזהות בוודאות גבוהה מי המועמדים שעברו לשלב הבא. אני מנחש שגם בחינה של הקול בלבד בראיונות האלה הייתה מביאה להצלחה דומה בניבוי התוצאות.
הקול משדר את העמדה הפנימית, את הכוונה, ואת האופן שבו הדברים מתקבלים אצל השומעים. התבוננות באופן שבו העמדה שלנו פורצת החוצה עשויה ללמד על מידת הביטחון העצמי, השכנוע הפנימי, ועל ההתגייסות בכל סוג קשר. הוספתי כמה קישורים לאנשים שמדגימים בקולם את מה שאני מנסה להעביר באמצעות מקלדת.
When somebody hears you sing a song and they say, "Oh, that must have happened to him," that's when you know you're transmitting. (Ray Charles)